החלטה בתיק ב"ל 22723-02-11

תביעה זו עניינה להכיר באירוע מוחי בו לקתה התובעת ביום 23.5.10 (להלן - " הפגיעה") כ" פגיעה בעבודה".

רקע עובדתי

1.         התובעת עבדה ב"מתפרת העצמאות" במצפה רמון כתופרת. התובעת אף שימשה כחברה בנציגות העובדים בההנהלה.

2.         ביום 23.5.10 חשה התובעת ברע, פונתה לקופת חולים ומשם פנתה לבית החולים ואובחנה כמי שלקתה באירוע מוחי (להלן - " הפגיעה")

3.         התובעת חזרה לעבודתה רק בחודש 3/11, כ-10 חודשים לאחר האירוע.

4.         ביום 8.8.10 הגישה התובעת לנתבע תביעה להכיר בפגיעה כ"פגיעה בעבודה" (נ/1).

5.         ביום 21.10.10 דחה הנתבע את תביעת התובעת בקובעו כי -

"על פי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאירוע המוחי שהתפתח בתאריך 23.5.10. מאמץ/מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי. האירוע המוחי התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

            על החלטה משיגה התובעת בתביעתה זו.

6.         מטעם התובעת העידו התובעת וחברותיה לעבודה הגב' ירושה באשטקר, הגב' אביגיל נגאוגאר והגב' רחל ליברטי. מטעם הנתבע העידו מר שי אוחיון חוקר בנתבעת אשר גבה הודעה מהתובעת ביום 25.8.10 (נ/7) וכן מנהלת קו הייצור הגב' ג'נין וויליאמס (להלן - " הגב' וויליאמס").

טענות הצדדים

7.         לטענת התובעת, ביום הפגיעה הגיעה לעבודה כשהיא איננה חשה בטוב וסובלת בין היתר מכאב גרון. לדבריה, לאור מצבה זה התנהלה עבודתה לאט מהרגיל ובשל כך פנתה אליה הגב' וויליאמס מספר פעמים בטרוניה על כך עד כי התובעת השיבה לה " עזבי אותי, אל תעצבני אותי, היום אל תדברי איתי". לטענת התובעת, אמרה לגב' וויליאמס שאם היא רוצה להגביר את קצב העבודה שתביא לה בחורה נוספת לעזרה. עוד הוסיפה התובעת כי בכל פעם שהגב' וויליאמס עברה לידה אמרה לה " נו תעבדי כבר". לטענת התובעת, הערות הגב' וויליאמס הרגיזוה שוב ושוב ומשחשה שלא בטוב, פנתה למשרדי ההנהלה ומשם פונתה לקופת חולים ולאחר מכן לבית החולים. לטענת התובעת, מדובר בהתנהלות המהווה אירוע חריג, התובעת הינה נינוחה באופיה והעימות עם הגב' ווליאמס כמו גם עימות חריג שהרחש כשלושה שבועות קודם לכן, הם שהביאו בסופו של דבר להתרחשותו של האירוע המוחי. 

8.         לטענת הנתבע, לא הרימה התובעת את הנטל להוכיח כי ביום הפגיעה ארע לה אירוע חריג אליו ניתן לקשור את האירוע המוחי שבו לקתה. לטענת הנתבע, אין זו הפעם הראשונה שבין התובעת לבין גב' וויליאמס התעורר ויכוח,  התובעת הינה אדם הנוטה להתעצבן מהר ועבודתה במפעל רצופה ויכוחים בעניינים של שכר ותנאי עבודה. לעמדת הנתבע, לאור האמור, יש לדחות את התביעה מבלי למנות מומחה רפואי.

הכרעה

9.         הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 קובעות-

" 'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו

אצל מעבידו או מטעמו..."

הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. מכאן, כי יסוד הכרחי לקיום "תאונת עבודה" הוא קיומה של "תאונה" (בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח(5) 104) וקיומה של "חבלה". כל אחד מהתנאים היא עובדה הצריכה לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת העובדות המהווה עילת תביעה, על התובע להוכיח אותה (ראה לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

עוד נקבע לעניין אוטם מוחי, כי על התובע להביא ראשית ראיה לכך שאירע בעבודה אירוע חריג כאשר בחינת חריגות האירוע נעשית באופן סובייקטיבי מנקודת מבטו של הנפגע (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד, פד"ע לו 75). מכאן, שעל התובעת הנטל להוכיח קיומו של האירוע החריג.